כיום, אנו עדים לנוכחות דלה של האוכלוסיה הערבית בهايتك – ע”פ נתוני ההלמ”ס, רק 2% ערבים מועסקים. ככל שחברות יקדמו תהליכי עומק של אסטרגיית גיוון וההכללה של מועסקים מהחברה הערבית וינכיחו את השיח בכל רמות הארגון – כך המצב יתאזן
הירשמו וקבלו את כל העדכונים החשובים מהארץ ומהעולם
כדי להגדיל את מספר המועסקים מהחברה הערבית בهايتك, יש צורך למקד את השיח בהתאמות תהליכיות ואפקטיביות אשר מובילות ליותר גיוון והכללה.
בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר טאלנטים ערבים בחברות هايتك, ועדיין, מדובר במספר זעום: לפי נתוני הלמ״ס מספר המועסקים מהחברה הערבית עלה בכ-200 מועסקים בלבד ב-2021, ולפי דו”ח רשות החדשנות שהתפרסם לאחרונה, עומד שיעורם על 2% בלבד מכלל עובדי הهايتك בישראל
בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר טאלנטים ערבים בחברות هايتك, ועדיין, מדובר במספר זעום: לפי נתוני הלמ״ס מספר המועסקים מהחברה הערבית עלה בכ-200 מועסקים בלבד ב-2021, ולפי דו”ח רשות החדשנות שהתפרסם לאחרונה, עומד שיעורם על 2% בלבד מכלל עובדי הهايتك בישראל.
אנו עדים לכך שחברות שחרתו על דגלן את קידום אסטרטגיית גיוון והכללה זוכות בטאלנטים מהחברה הערבית – שבסופו מחזקים את ההון האנושי של הארגון, הם מגיעים עם מוטיבציה ולויאליות גבוהות בהרבה יותר ביחס לממוצע בתעשייה.
הכל זה עניין של הכוונה פשוטה לקודקודים בهايتك
חברות هايتك לא יכולות להסתפק במאמצי גיוס והכשרה מקצועית של המועסקים, אלא שעליהן לקדם תהליכי עומק של גיוון והכללה, לקדם מדיניות ארגונית תומכת ולפעול ליצירת מרחבי עבודה המחזקים את המחוברות ואת תחושת השייכות של כלל המועסקים בחברה. על מנת להטמיע בהצלחה תהליכי גיוון והכללה אלו, מטה הארגון, צוותי ההנהלה ובעלי התפקידים המרכזיים צריכים לקבל ליווי מקצועי שיעניק להם כלים פרקטיים שיענו על צורכי היומיום.
ככל שהארגון יקדם תהליכי עומק של אסטרגיית גיוון וההכללה של מועסקים מהחברה הערבית וינכיח את השיח בכל רמות הארגון, כך הוא יצליח להגדיל משמעותית את אחוז המועסקים מהחברה הערבית, יפחית משמעותית את אחוז הנשירה הכללי ובכך יחזק את עמוד השדרה הארגוני ע”י מנהלים אפקטיביים יותר וטאלנטים איכותיים ולויאליים.
כיצד לקדם את התהליך בצורה נכונה שתגביר את האפקטיביות ותגדיל את שורת הרווח שלה?
מניסיוני כמלווה חברות هايتك בתהליכי גיוון והכללה, אני יכולה לומר שישנה דרך מוכחת להטמיע כאלו תהליכים. בחברות גלובליות זה לרוב קל יותר מאחר והסוגייה נמצאת בליבת הערכים של החברה. בחברות שאינן גלובליות, שרבות מהן נשענות על גיוס בשיטת חבר מביא חבר, זה לרוב דורש הכרות מעמיקה יותר של מנהלי החברה בתועלות שגיוון והכללה מקנים, וזוהי האחריות של המעסיקים. כשמסתכלים על שורת הרווח של החברות – התהליך הזה בהחלט שווה את ההשקעה.

הכותבת היא: נוא ג’השאן – בטשון, מנכ”לית מיזם קו-אימפקט, המלווה את החברות הגדולות במשק להטמעת תהליכי גיוון והכללה לשילוב מיטבי של החברה הערבית
מקור: tech12