חדשות

"חברות מרוויחות משילוב עובדים מהחברה הערבית"

52132915

כיצד ניתן להגביר את שיעור העובדים הערבים שמתברגים לתפקידים בכירים ומשמעותיים בעולם העסקי? למה כדאי להשקיע בתוכניות התמחות? עשרות חברות מאמינות שהתשובה עוברת דרך מיזם קו-אימפקט: "המגזר העסקי והחברה הערבית זקוקים למהלכים ייחודיים כדי להשתלב יחד"

העלייה המשמעותית באחוז הסטודנטים מהחברה הערבית לא תמיד נענית בשילוב בתעסוקה איכותית במגזר העסקי. אף על פי שהתועלות העסקיות מאחורי שילובם ברורות, יש עדיין חסמים בתפקידי כניסה וניהול בכיר. הטאלנטים מהחברה הערבית הם מענה יותר מהולם לצורכי הגיוס של החברות העסקיות, אך הון אנושי זה אינו משולב בתחילת שרשרת מחזור חיי העובד וקיים צורך מובהק בפעולה ממוקדת לשינוי המצב.

כאן נכנס לתמונה מיזם קו-אימפקט, חברה שנועדה לייצר פריצת דרך בתחום תעסוקת החברה הערבית. "הארגון נולד לפני עשור", מספרת מנכ"לית קו-אימפקט, נוא ג'השאן בטשון. "התחלנו במחקר מקיף מההבנה שיש שלל יוזמות ושחקנים שעושים עבודה מבורכת בנושא. השאיפה שלנו היתה להביא ערך מוסף שיוכל לחולל שינוי".

נוא ג'השאן בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט

לדבריה, המיזם גיבש מודל עבודה מובנה וחדשני שמתמקד במאה החברות הגדולות ביותר במשק – ונועד לרתום אותן לטובת היתרונות ההדדיים של הגברת התעסוקה בחברה הערבית. "אנחנו מדברים עם החברות בשפה העסקית ומציגים בפניהן את התועלות העסקיות", אומרת ג'השאן בטשון. "כדי לטפל בבעיה מורכבת ולייצר שינוי עמוק שהוא בר קיימא צריך לגייס קודם את בעלי העניין. כיום אנחנו חולשים על רשת ענפה של יותר משישים חברות וקשרים עם שותפים וארגונים שונים שתומכים בפעילות – החל מבית הנשיא והמשרד לשוויון חברתי ועד למועצה עסקית של קו אימפקט ובה אנשי עסקים בכירים".

המטרה של קו-אימפקט היא לייצר גשר בין החברה הערבית לבין הגופים העסקיים במשק. "אנחנו פועלים כדי לשנות את התפיסות הקיימות בשני הצדדים ולשנות את החברות הגדולות מבפנים – מתוך אמונה שאם החברות הגדולות ישתנו, ההשפעה תחלחל למגזר העסקי כולו". וזה בדיוק מה שהמחישה קו אימפקט בכנס הגיוון השנתי בנוכחות מנהיגות המגזר העסקי. בכנס הדגישו עד כמה נחוץ לעסוק בסוגיית ההתמחויות כגשר לתעסוקה איכותית ובסוגיית קידום עובדים מהחברה הערבית לתפקידי ניהול בכיר. שני נושאים הנתמכים על ידי מחקר "מתמחים ובכירים" (שממצאיו הוצגו בכנס).

"מבינים את השפה העסקית"

"תרומת החברה הערבית למשק יכולה להיות הרבה יותר גדולה", מסביר סאמר פאר, סמנכ"ל הידע והייעוץ של המיזם. "עבור מעסיקים, החברה הערבית נראית כמובנת מאליה – פשוט עוד קהילה. אלא שזה לא המצב: המגזר העסקי והחברה הערבית זקוקים לכלים ייחודיים כדי לעבוד יחד. אי אפשר להגיד פשוט 'יאללה, בא לי לגייס ערבים', צריך לנהל את התהליך מהאיתור ועד הקליטה והקידום בצורה מותאמת ומכילה".

שאדי חדאד הוא סמנכ"ל המעסיקים במיזם קו-אימפקט. "המשימה היא ללוות את המעסיקים הקיימים בתהליך ההשתנות ולרתום מעסיקים פוטנציאליים שעונים על כמה קריטריונים: חברות גדולות, בעלות עמידות כלכלית איתנה ורצון להטמיע תהליכי גיוון והכללה לחברה הערבית", הוא אומר. "אנחנו תמיד מתחילים בתהליך רתימה – שבו רותמים למסע את המנכ"ל וההנהלה הבכירה. בכל שנה אנחנו מגייסים לכל הפחות עשר חברות חדשות למיזם".

"כדי לטפל בבעיה מורכבת ולייצר שינוי עמוק שהוא בר קיימא צריך לגייס קודם את בעלי העניין. כיום אנחנו חולשים על רשת ענפה של מעל לשישים חברות וקשרים עם שותפים וארגונים שונים שתומכים בפעילות – החל מבית הנשיא והמשרד לשוויון חברתי ועד למועצה עסקית של קו אימפקט ובה אנשי עסקים בכירים".

בהמשך הדרך מבצעים בקו-אימפקט תהליך שנועד לבחון את תמונת הגיוון הקיימת, לזהות הזדמנויות וחסמים ולייצר מפת מתודות ושיתופי פעולה אפשריים". אנחנו מאשרים תוכנית עבודה עם יעדים לכל הארגון – כשהמטרה שהמעסיק ילמד להטמיע את התהליכים בעצמו – לאתר ולקלוט מועמדים ולבצע את ההתאמות התרבותיות הנדרשות בתרבות הארגונית על מנת לשמר ולקדם אותם. אנחנו מספקים את כל הכלים הנחוצים כדי שהתהליך יעבור בהצלחה: למעשה, מיזם קו-אימפקט הוא One stop shop לכל הצרכים של המעסיק בכל הקשור לחברה הערבית. אין זה מפתיע שהחברות שלנו מדווחות על 95% ביעדי שימור וכ-50% בהשמות נשים".

סאמר פאר מוסיף כי המיזם פועל מפרספקטיבה כלכלית שרואה את שורת הרווח – ואת יתרונות הגברת הגיוון עבור המעסיקים. "אנחנו חברה לתועלת הציבור – ארגון שמבין את השפה העסקית ויודע כיצד להסתכל על הנושא ברמה האסטרטגית. כל המחקרים מראים שארגון מרוויח רבות משילוב עובדים מהחברה הערבית".

עד כה התוצאות של קו-אימפקט ברורות למדי: יותר משישים חברות מהמובילות במשק עם 7,323 גיוסים לתפקידי מפתח במשק ומאה בכירים במשק שותפים למועצה העסקית של קו-אימפקט.

נערכים להתאוששות הכלכלית

החסמים בפני תעסוקת החברה הערבית נמצאים בשני צדי המשוואה, אומרת ג'השאן בטשון. "הרבה מועמדים ערבים פוסלים עצמם מראש מחוסר אמון וחוסר ביטחון. רק 6% מהערבים מועסקים במגזר העסקי ואחוז קטן מהם נמצא בתפקידי ניהול. כאשר אין הרבה סיפורי הצלחה ואין נטוורקינג רלוונטי זה משפיע מאוד. אין ספק שהאתגר הוא בשני הצדדים – אבל אני מאמינה שלצד החזק – המגזר העסקי – אחריות גדולה יותר. לכן אנו מתמקדים בחברות העסקיות שבונות תרבות ארגונית מגוונת ומכלילה ומובילות תהליכי מיצוב מעסיק בחברה הערבית".

בשנים האחרונות הכלכלה בארץ ובעולם עוברת סערה – שהחלה במשבר הקורונה וממשיכה עם האינפלציה המשתוללת והעלאת הריבית החדה. "אנחנו נמצאים במצב כלכלי לא פשוט", מודה ג'השאן בטשון. "המגזר העסקי עובר תקופה קשה שמורגשת בהייטק ובתעשיות רבות אחרות. למרות זאת, אנחנו חושבים שיש לנו אחריות לדאוג לנושא התעסוקה הערבית ולמנוע ממנו להיעצר למרות המשבר. אנחנו לא רוצים לחזור עשרים שנים אחורה לסיפורי כישלונות ודלתות נסגרות".

במציאות כזאת, היא אומרת, קו-אימפקט והשחקנים האחרים בענף נדרשים לגישה פרואקטיבית מהרגיל. "אנחנו עובדים היום עם שישים חברות שהתחייבו לתהליכי גיוון ושמחים לראות שהן שומרות על העבודה שהשקיעו לאורך השנים. עלינו לקבוע את הטון והחזון, אם נעבוד עכשיו על נושא הגיוון וההכללה לצד מיצוב מעסיק ונכין את החברות נייצר תשתיות למהלכים מכפילי כוח להתמחויות ולקידום בכירים – כולנו נראה את האימפקט כאשר השוק יתאושש. חברות שלא יעשו זאת יישארו מאחור".

למעבר לפרטי המחקר אותו ביצעו קו-אימפקט >>

בשיתוף קו-אימפקט

מקור: TheMarker Labels

שתפו את הפוסט

פייסבוק
וואטסאפ
לינקדאין
הסכמי השלום עם מדינות ערב מייצרים הזדמנות עסקית ייחודית עבור יצואניות. שילוב עובדים ערבים, אשר דוברים את השפה ומכירים את התרבות, יכול לסייע ביצירת שותפויות עסקיות
.כ-10% מהעסקים בישראל הינם עסקים בבעלות ערבית פנייה להיצע ספקים רחב יותר עשויה להוריד את עלויות .הספקים ו/או לשפר את איכות הספקים
העסקה של עובדים ערבים, אשר יכולים להיות זמינים לעבודה בשבתות ובחגים, עשויה לייצר המשכיות עסקית לאורך כל ימות השנה
שימוש במסלולי התעסוקה המוצעים על ידי משרד הכלכלה (כגון 4.17, 4.2) מפחיתים את עלויות ההעסקה של עובדים מהחברה הערבית
גיוון תעסוקתי עשוי לתרום לפתיחות מחשבתית של העובדים ולהגדיל יצירתיות וחשיפה לעולמות תוכן חדשים
גיוון תעסוקתי מייצר שיפור בתפיסה של הארגון בקרב הציבור והקהילה העסקית